סגנון אישי

סגנון אישי הוא מה שמבדיל צלם (או כל אמן ), מצלם אחר.
פיתוח של סגנון אישי הוא מה שיגרום לך לבלוט בין מאות ואלפי צלמים אחרים, גם כאלו שמצלמים בדיוק את אותם נושאים שאתה מצלם.
ה"בעיה" ביצירת סגנון אישי היא שהיא לוקחת זמן. הרבה מאוד זמן.
זה מסע שאף פעם לא ממש נגמר.
גם אחרי שכבר אפיינת את הסגנון שלך, אתה לא יכול לנוח.
אתה חייב להיות ערני כל הזמן, לראות מה קורה מסביב, לבדוק טכניקות חדשות, רעיונות חדשים, להמשיך להתפתח כל הזמן כדי לא להישאר מאחור.

ההתחלה היא כמו בכל לימוד אחר – דרך חיקוי.
זה צעד חשוב בתהליך הלמידה, שבו אתה נחשף לסגנונות שונים, רעיונות חדשים, טכניקות חדשות.
ברגע שראית משהו שמעניין אותך, תלמד אותו לעומק. תבדוק איך יצרו את התמונה, באילו טכניקות השתמשו, מה היה העיבוד , תאורה, כל מה שאפשר.
נסה לחקות את מה שאתה רואה כדי לשלוט בטכניקה.
ופה מגיע הצעד הגדול שצריך לעשות –
אחרי שלמדת, אתה צריך לקחת את כל מה שמדבר אליך ולהפוך אותו לשלך.
לשלב אותו בדרך העבודה שלך ולהמשיך הלאה.
הרבה מאוד אנשים נשארים בשלב של החיקוי כי זה מפתה וקל.
תמיד אפשר להגיד "אני מצלם בסגנון של X".
וזו בדיוק הבעיה – זה הסגנון של X, לא שלך.
זו האישיות שלו, המחשבה שלו, הדרך שלו, לא שלך.
אפשר להגיע למקום שבו יהיה קשה להבדיל בין תמונות שאתה צילמת, לבין תמונות של אותו צלם, אבל האם זו באמת המטרה ?
לצלם כמו מישהו אחר, או להיות מוערך בזכות עצמך?
אצל הרבה אנשים עולה החשש (הטבעי) שאומר "ומה אם לא יאהבו את התמונות שלי ?"
דבר ראשון – אם אתה מצלם כמו מישהו אחר, הם לא באמת אוהבים את התמונות שלך. גם אם הם לא יודעים את זה, הם אוהבים את התמונות שלו.
דבר שני, וחשוב יותר – אז מה ?
על כל אחד שלא אוהב את מה שאתה עושה, יהיה אחר שכן.
האם כל אחד בעולם אוהב אותך ?
כמובן שלא.
יש את אלה שכן, יש את אלה שלא, ויש את אלה שאתה בכלל לא מעניין אותם.
אם כל גבר או אשה היו נכנעים למחשבה הזו, לא היינו היום 7 מיליארד אנשים בעולם.
כשאתה מנסה לדבר עם מישהי שמוצאת חן בעיניך, והיא מסרבת, אתה אורז מזוודה קטנה ויוצא להתבודד לשארית חייך במערה קטנה במדבר ?
לא.
התגובה הרגילה (אחרי שסיימת לרחם על עצמך), היא "יש עוד 1000 כמוה", ואתה ממשיך הלאה.
זה בדיוק אותו מצב.
לא אהבו ?
לא נורא, ישנם אחרים שכן.

איך מתחילים לפתח סגנון אישי ?

לפני שאגש לזה, הבהרה קטנה –
סגנון הוא לא נושא.
סגנון הוא לא מה אתה מצלם, אלא איך אתה מצלם.
אפשר לצלם מגוון רחב של נושאים, אבל הסגנון יהיה אחיד (כמובן בשינויים קלים שנובעים מהנושא השונה) .
סגנון הוא יצירה של חיבור בינך ובין מה שאתה מצלם.
הבעה של האישיות שלך, של הדמיון שלך, של היצירתיות שלך, של איך אתה רואה את הדברים.
שימוש בעדשה רחבה, שימוש אינטנסיבי בטריקים של צילום, עיבודים מטורפים, הם לא סגנון.
הם תורמים לסגנון מסוים, אבל אי אפשר לבוא ולומר "אני משתמש בעדשות רחבות ומעבד הכל ב HDR, כי זה הסגנון שלי".
אם אין משהו מעבר לזה, משהו שמראה עליך כאמן, ויותר מזה כאדם וגורם לצופה להרגיש משהו, לא השגת את המטרה.
כל מה שהשגת היא טכניקה שתורמת לסגנון, לא מעבר לזה.
התמונה שלך צריכה לומר משהו מעבר ל "יש לי עדשה מסוג X".
שלב נוסף הוא ללמוד לתפעל את הכלים שברשותכם.
אי אפשר לרוץ קדימה ולהתחיל לדבר על ה"חותמת האישית" שלך כאמן, לפני שלמדת לתפעל את המצלמה בלי לחשוב, את תוכנת העיבוד, את הפלאשים בסטודיו.
צריך ללמוד ללכת לפני שמנסים לרוץ.

נסו ללמוד כל מה שאתם יכולים על הנושאים שאתם אוהבים לצלם.
ידע הוא כוח.
אם אתם מצלמים אנשים, תשקיעו זמן בלהסתכל עליהם.
איך הם זזים, איך הם מגיבים במצבים שונים, איך אני יכול להוציא מהם את מה שאני רוצה לראות בצילום.
אם אתם מצלמים חרקים, תלמדו על הסביבה שלהם, על החיים שלהם, מתי ואיך אפשר לצלם אותם.
בקיצור – נסו להפוך למומחים בנושא.
ככל שתדעו יותר, תגלו דרכים חדשות להסתכל על דברים.
תסתכלו כמה שיותר על תמונות.
נסו לראות מה מושך אתכם בהן ומה לא.
תערכו רשימה של הדברים אם זה עוזר.
איזה סגנון מדבר אליכם יותר ?
תמונות עם אווירה חמימה ונעימה, או קשה ומנוכרת ?
צילום דוקומנטרי או אמנותי ?
חתונות וימי הולדת, או שחזור סצנות ממועדון BDSM ?
אחרי שראיתם מה אתם אוהבים תבדקו למה (ביחוד במקרה האחרון).
מה משך אתכם, איזה רגש זה עורר, למה דווקא תמונה אחת ולא אחרת.
זה יעזור לכם לראות מי אתם, מה אתם רוצים, ומכאן אפשר להמשיך הלאה.
ניסוי חביב שאפשר לעשות כדי לראות איך התמונות שלכם נראות בעיני אחרים, הוא לקחת מספר תמונות שצילמתם בנושאים שונים, להראות אותם למספר אנשים, ואז לבקש מהם לתאר את הסגנון בכמה שפחות מילים.
אם התשובות חוזרות על עצמן, אתם בכיוון הנכון.
אם לא, יש לכם עוד הרבה עבודה.

כל הרעיון של פיתוח סגנון אישי הוא לבדל את עצמנו מהקהל, להיות שונים, מיוחדים.
בסופו של דבר אנחנו רוצים להראות מי אנחנו ושיזהו את העבודה שלנו בין אלפי אחרות.
זו עבודה קשה שלוקחת הרבה מאוד זמן, ואף פעם לא ממש נגמרת, אבל שווה את ההשקעה.
זה נשמע כמו משפט של ד"ר סוס, אבל האדם היחיד שיכול להראות מי אתם, הוא אתם.
עכשיו רק נשאר לכם לגלות איך עושים את זה.

3 מחשבות על “סגנון אישי

What is your opinion?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s